הקניית כתיבה וכתיב

​

תהליך הקניית הכתיבה התלמיד לומד לשלוט בכתיבת סימני השפה הכתובה. בתחילה נלמדות אותיות הדפוס שתפקידן לתמוך בתהליך רכישת הקריאה, ובהמשך נלמדות אותיות הכתב. בנוסף, נלמדת התמצאות במרחב הדף שכוללת: כתיבה בשורה הנכונה, שמירה על פרופורציות נכונות בכתיבת האותיות, כתיבת אותיות במיקום נכון בשורה כאשר ישנן אותיות שבכתיבתן הן עולות מעל לשורה, או יורדות מתחת לשורה כגון: ל, ק, ו - ך . מושם דגש על כתיבה בתוך השוליים, וכתיבה בתחילת השורה באופן עקבי ומסודר. בכתיבת מילים במשפטים, חשוב לשמור על ריווח מתאים בין מילה למילה ולהשתמש בסימני פיסוק בסיסיים, כגון: נקודה בסוף משפט ופסיק [שימוש נכון בפסיק ע"פ כללי הדיקדוק הוא מורכב, לכן אני מקנה אותו באופן אינטואיטיבי בהתייחסות "למנגינת המשפט"].
 

אותיות דפוס ואותיות כתב
השפה הכתובה בעברית בנויה מ - 22 אותיות + 4 אותיות רפות והאות שׂ [״סין״]: בּ-ב,  כּ-כ,  פּ-פ, והאות  שׂ + 5 אותיות סופיות,כולם יחדיו - סה"כ 26 סימנים [אותיות]. מערכת אותיות הכתב והדפוס שונות זו מזו בחלק גדול מהאותיות, לכן במעבר לאותיות הכתב - "האותיות העגולות", התלמידים צריכים ללמוד שוב מערכת סימנים חדשה, וללמוד עוד 26 סימנים [אותיות] נוספים. ישנם תלמידים שמעבר זה מעמיס על הזיכרון החזותי שלהם, ויוצר עומס גדול מידי עבורם בלמידת אותיות הכתב, לצד קריאת טקסטים באותיות דפוס. הם מתקשים לשלוף את האות הנכונה בקצב הנכון, ולעיתים נמנעים לכתוב כי זה מעייף אותם מאוד ומתסכל. שילוב של כתיבת דפוס וכתב בשלבים הראשונים היא תקינה, אולם עם הזמן רצוי לחזק את אותיות הכתב, ולכתוב רק במערכת כתב זו [העגולה]. הסיבה לכך שכתיבה באותיות עגולות קלה יותר מבחינה מוטורית, ומאפשרת תנועת זורמת של כף היד והאצבעות.
       
למה כיווני כתיבה חשובים?
חשוב מאוד להקפיד על כיווני כתיבה נכונים, היות ובבסיסם עומדת הכתיבה היעילה, כלומר מושקע מינימום מאמץ במקסימום מהירות ­בהפקת הכתיבה. כיוון הכתיבה בעברית הוא מימין לשמאל, לכן ראשית נכתוב את החלק הימני של האות ולאחר מכן  את החלק השמאלי. לדוגמא: כתיבת האות ­ א' בכתב - תחילה כותבים את "הקשת" ואח"כ את "הקו" האנכי. כלל אצבע - הכתיבה נעשית מלמעלה למטה ומימין לשמאל. תפקידם של אותיות הדפוס הוא לתמוך ברכישת הקריאה בראשית הדרך, בעוד שכתיבה באותיות כתב תלווה את ילדכם לאורך חייהם. לכן, חשוב מאוד להקפיד שהקניית הכתב תעשה ע"פ כיווני כתיבה נכונים.
 

כיווני כתיבה
במהלך כיתה א' התלמידים לומדים לכתוב את אותיות הדפוס ולאחר מכן את אותיות הכתב. חשוב לא להסתכל רק על תוצר הכתיבה הסופי, אלא גם על הדרך שבה הוא נכתב. להסתכל איך הילד כותב את האותיות, לדוגמא: האם כתיבת האות ו' נכתבת מלמעלה למטה, האם כתיבת האות ע' נכתבת מימין לשמאל, האם כתיבת האות ל' נכתבת מלמטה למעלה ועולה מעל לשורת הכתיבה. כתיבה נכונה של האות ל' משפיעה על כתיבת האותיות הסופיות ץ, ו - ף. הן מתחילות כאות ל׳ ובהמשך עולות ומתפתלות כאות ף׳ או ץ׳. הקנייה נכונה של כתיבת האות ל' תקל על כתיבת האותיות הסופיות הנ״ל. תלמידים רבים מתקשים לזכור את כתיבת האותיות הסופיות, ואף נוטים להשתמש באותיות רגילות במקום הסופיות.

אותיות נוספות שתלמידים מתקשים בהן במיוחד הן: ג' ו - ז' בכתב, הן תמונת מראה אחת של השניה. דרך טובה לזכור היא כתיבה של אות אחת. האות ז' נכתבת בדומה לספרה 5. הספרה 5 מהווה תומך זיכרון לכתיבת האות ז'.

באימון של כתיבה נכונה, מומלץ מאוד לתרגל באופן מודע, תוך הפניית תשומת לב לפרטים - למה האות הזו כתובה נכון? ולמה האות הזו כתובה פחות נכון? לא לעבוד על כמות, אלא על איכות ומודעות. מילוי של שורות על גבי שורות של כתיבת אותיות לא מקדמת כתיבה נכונה. עדיף לעבוד דרך מודעות ורציונל, וכך לרתום את המוטיבציה, הקשב והכוחות של הילד.

כתב שהתקבע, בכיווני כתיבה לא נכונים,  קשה מאוד לשפר. נוצרה אוטומטיות וזיכרון תנועתי - זיכרון קינסטטי [תחישתי] בהפקת הכתב. על מנת לשפר כיווני הכתיבה, חשוב שהתלמיד ירגיש צורך עז לשתף פעולה ולתרגל. שימו לב כי ישנם מקרים מסוימים שהילד וכתיבתו הלא נכונה, כל כך מקובעים, ואפילו אחרי תרגול ומאמץ רב, אין התקדמות ואין שיפור של הכתיבה בכיוונים נכונים, במקרים אלה מומלץ ״לשחרר״. כדאי ״לבחור את המלחמות״ - לאן לנתב את המאמץ והכוחות של ילדכם בלמידה. המשך ניסיון אעפ״י שאין הצלחה יכול לגרום לתסכול מיותר.
 

אחיזת עיפרון ומנח הגוף במהלך הכתיבה
לאחיזת עיפרון ומנח הגוף יש השפעה על התעייפות במהלך הפקת הכתב - פעולה פיזית זו נקראת ׳הכתיבה המוטורית׳. האחיזה צריכה להיות פונקציונלית ונוחה לתפעול כלי הכתיבה במהלך הכתיבה. אחיזה פונקציונלית, היא ׳אחיזת פינצטה׳ של העיפרון ע"י האצבע והאגודל, כאשר העיפרון נשען קרוב לבסיס האגודל בתוך ה - "עיגול" שנוצר בסגירת האצבעות. אחיזת כלי הכתיבה לא צריכה להיות גבוהה מידי ולא נמוכה מידי, מיקום האצבעות קצת מעל לשוליים של עיפרון מחודד. תפקיד היד השנייה הוא לתמוך ביד הכותבת ע"י הנחתה פרוסה על הדף. היא תומכת בדף שלא יזוז, ויוצרת איזון של מנח הגוף. תנועת היד הכותבת, צריכה לנבוע מכף היד, ולא מתוך הכתף. ישנם ילדים שמתקשים באחיזת עיפרון, ואוחזים את כלי הכתיבה בחוזקה בשל גמישות יתרה במפרקים וכך על מנת לפצות על הגמישות "שלוקחת כוח" נוצרת אחיזה חזקה מידי ומפצה. אחיזה מאומצת זו גורמת להם להוציא את התנועה מהכתף, ואף להרים אותה ולכווץ. לאורך זמן אחיזה כזו תייצר כאבים בכתף, ואף בעורף, וכאבים ממושכים אלה יכולים לגרום לכאבי ראש והימנעות מכתיבה. אם אתם שמים לב לקשיים המפורטים מעלה, מומלץ לפנות לבירור אצל מרפאים בעיסוק.

'ישיבת למידה' נוחה עם גב זקוף קרוב למשענת, והכיסא קרוב לשולחן, יוצרת מוכנות והתכוונות ללמידה. זו ישיבה פחות מעייפת, כשהגוף נתמך כראוי במהלך הכתיבה, ובפרט אם הכתיבה ממושכת - שמעייפת את התלמיד הכותב. עבור תלמידים רבים ובפרט עבור אלה המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז המלווה בהיפראקטיביות, מומלץ שישבו על כיסא בעל 4 רגליים, ולא כיסא משרדי מסתובב. ההסתובבות והתנועה במהלך הישיבה מאתגרת ומקשה על הקשב שלהם, ואף מעצימה אותה.

כלי כתיבה מתאימים
בכל שנה ההתרגשות גדלה לקראת סוף החופש הגדול, תוך התכוננות לשנת הלימודים החדשה, בקניית ציוד חדש לבית הספר כולל כלי כתיבה ואולי גם ילקוט. הכל צבעוני ומזמין. כדאי לתת את הדעת שבחירת כלי הכתיבה משפיעה על המאמץ שמשקיע התלמיד במהלך הכתיבה. העיפרון בנוי מעופרת בעלת דרגות קושי ורכות בעוביים שונים והיא עטופה בעץ וציפויים שונים. לשני מרכיבים אלה [סוג העופרת והציפוי] השפעה על מידת הפונקציונליות של כלי הכתיבה על אופן הכתיבה של ילדכם והמאמץ שיושקע. כתיבה בעיפרון בעל דרגת קושי של עופרת מסוג HB מתאימה לרוב הילדים, אולם עבור תלמידים שמשקיעים מאמץ רב באחיזה מומלץ שיכתבו בכלי כתיבה בעל עופרת רכה יותר ועבה כדוגמת עופרת מסוג B.

ישנם סוגים של עפרונות - עפרונות בעלי צלעות נוחים יותר לאחיזה, לעומת עפרונות עגולים. לדוגמא, עפרונות בעלי 3 צלעות - אחיזתם נוחה יותר. ישנם עפרונות טיפוליים שהם עבים יותר עם סימני אחיזה לאורך כל העיפרון. הם נוחים יותר לכתיבה לתלמידים צעירים בכיתה א'. עפרונות בציפוי טבעי של עץ נוחים יותר, לעומת עפרונות צבועים בצבעים צבעוניים שיוצרים ציפוי חלק ומקשים על האחיזה, בפרט אם מתחילים להזיע באצבעות במהלך הכתיבה. עבור תלמידים בוגרים בכיתה ו' וחטיבת ביניים כתיבה עם עט מחיק, יכולה להוות פתרון יעיל ללא צורך בשימוש בטיפקס כאשר רוצים לתקן, וללא צורך בחידוד. בנוסף, שלושה צבעים של מרקרים יסייעו לסמן מידע חשוב במחברות, בדפי העבודה ובמבחנים.