
הסיפור המלא - חני עוז־אל
רציתי להיות מעצבת אופנה והפכתי להיות מומחית בלמידה
איזה כיף שאתם כאן! ברוכים הבאים ל - ׳מרחב מילים׳.
כאן אספר ואשתף: מי אני? למה אני כאן!? איך אני מגישה ומנגישה לעולם ולילדיכם את אמנות ההוראה בכלל וההוראה המותאמת בפרט.
מי אני ומה אני עושה - באופן מתומצת
אני אפתח ואציין שאני מגדירה את עצמי ״מומחית בלקויות למידה״ (M.A), תהליכי חשיבה ולמידה ואבחון דידקטי. בתחומים אלה אני עוסקת כבר יותר מעשרים שנה. בראייה לאחור אין ספק שהתחום בחר אותי, ואני נשאבתי לתוכו בכל נימי נשמתי, בסקרנות, ובהתרגשות. אני מלווה את תלמידיי ומקדמת אצלם תהליכי למידה וחשיבה בין אם הם ילדים, מתבגרים ומבוגרים, בגילים 4-62, המתמודדים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז.
אני תופסת את הלמידה כערך חשוב מאוד בחיים. אנחנו לומדים כל חיינו מרגע לידתנו, ועל כן עלינו להיות לומדים פעילים, יעילים ועצמאים במשך כל חיינו. אנחנו חיים בתקופה בה קצב החיים משתנה תדיר, לכן לדעת איך ללמוד זו מיומנות בסיסית וחשובה. אני פועלת מתוך הסתכלות אחרת על הלומד, מתמקדת בכוחות שלו. הכוחות הם ה - ״פיגומים עליהם נתפס״ בדרך למעלה. תהליך זה נקרא מדעי החינוך. ״חיזוק תחושת הקוהרנטיות״
אתם מוזמנים לעלעל באתר בתחומים השונים: הוראה מותאמת (מתקנת) אישית, אסטרטגיות למידה, ליווי וייעוץ דידקטי להורים, סדנאות והרצאות, וגם להעשיר הידע שלכם בפירוט על מושגים שונים, ורשומות בלוג בתחום.
[אני שואפת לקדם את תלמידיי בהתאם ליכולותיהם, בתהליכי התערבות מובנים, הדרגתיים והוליסטיים, למצב שבו הם יהיו עם בעלי מוטיבציה להתמודד עם קשיים, יבינו את קשייהם ותהליכי הפיצוי המסייעים להם, יפעלו לפתרון בעיות על ידי פיתוח כישורים מתאימים, ועל ידי מציאת כוחות פנימיים וחיצוניים.]
אז איך זה התחיל…
סיפור חיי המקצועיים מושפע מאוד מסיפור חיי האישיים. גדלתי במושב עין איילה, ולאחר מכן עברתי לכפר הנוער בן שמן בעקבות נסיבות משפחתיות - מות אבי. כילדה הייתי סקרנית ואהבתי לחקור את הסביבה וללמוד אך לא הצלחתי ללמוד לקרוא בשיטת "אלפוני" שהייתה שיטה להקניית קריאה וכתיבה בזמנו. גם בחשבון היה לי קשה להבין ולזכור את עובדות היסוד ואת לוח הכפל והחילוק. שנאתי ללכת לבית הספר. התסכול ותחושת חוסר העונים גברו. הערך העצמי שלי ירד מתחת לאדמה. עליתי לכיתה ג' עם חסכים ופערים משמעותיים בקריאה, כתיבה וחשבון.
למזלי הרב הכרתי את המורה שלי להוראה מתקנת רותי, שלימדה אותי באופן פרטני לקרוא, לכתוב ולפתור תרגילים בחשבון. הייתי יוצאת מהכיתה, עולה במדרגות ומגיעה לחדר שלה. עד היום אני זוכרת את התחושות שליוו אותי כשלמדתי עם המורה רותי בחדר הקטן שלה. עם חיוך גדול ואוהב, ובמיוחד היא נתנה לי הרגשה שאני יכולה. הצלחתי במשימה קטנה ועוד משימה קטנה, וכך בצעדים קטנים ובטוחים צברתי הצלחות קטנות, אמיתיות ומבוססות שבנו את תחושת הערך שלי כלומדת, ואת הביטחון העצמי שלי. בסוף השיעור היא היתה נותנת לי לבחור סוכריה קטנה שהמתיקה לי את חווית הלמידה וסמלה עבורי אכפתיות רבה ויחס אישי.
הודות למורתי רותי, סגרתי פערים לימודיים תוך שנתיים שלוש והגעתי לכיתה ו' ולחטיבה עם יכולת ללמוד באופן עצמאי, ואף להצטיין בלימודים. קראתי הרבה ספרים, והפכתי לתלמידה בולטת בכיתה ובשכבה. סיימתי בתעודת בגרות עם ציונים טובים עד טובים מאוד, מלבד בגרויות במתמטיקה ואנגלית שאליהן לא ניגשתי כי לא הצלחתי להבין את נושאי הלימוד באופן שבו לימדו אותי. אנגלית היה סיפור מורכב יותר. לא הצלחתי לזכור את הצלילים, ולהגות נכון את המילים, בפרט במילים ארוכות. היום אני יכולה לאבחן את עצמי ולאמר שיש לי קשיי עיבוד וזכירה בערוץ השמיעתי.
לאחר הצבא, השלמתי בגרות מתמטיקה ברמת 3 יח"ל. באמת שלא האמנתי שאצליח! קיבלתי את הציון 93. איזו התרגשות שזו היתה! השלמת בגרות באנגלית היתה עבורי מסע ארוך במיוחד. ניגשתי 5 פעמים עד שהגעתי לציון 84 ברמת 4 יח"ל. בהתמדה ונחישות לא ויתרתי לעצמי.
התחתנתי, נולדו לי שני ילדים מקסימים, בת ובן. הייתי אמא צעירה אוהבת, מספרת, מציירת, רוקדת, בונה משחקים, משתוללת ומשובבת. קצת חופרת ומסבירה כל דבר, מראה ומדגימה. הדידקטיקה שבי כאן התחילה להבשיל בלי ששמתי לב לכך.
יציאה לדרך
ב-2001 התחלתי ללמוד לתואר ראשון בחינוך מיוחד במכללת סמינר הקיבוצים. התאהבתי בתחום ונהנתי ללמוד שם. הייתה לי הזכות ללמוד עם מרצים מצוינים. סיימתי את לימודי התואר הראשון בהצטיינות יתרה.
הבנתי שלהיות במקום משמעותי עבור מישהו ולדעת שהמיפגש ביננו היה מפגש משנה חיים היא זכות גדולה. אני זוכה להודעות אחרי שנים מתלמידיי, שמעדכנים אותי איפה הם היום וכמה שהמפגש איתי היה משמעותי עבורם. זה לא מובן שאנשים נותנים בי אמון, והולכים איתי בדרך הייחודית שלי, ומאפשרים לי ללוות אותם בתהליכי הלמידה שלהם, ומזמנת להם הצלחות קטנות ומצטברות בדרך להעצמת הערך העצמי שלהם.
עבדתי בבית ספר לחינוך מיוחד "מצדה", וחינכתי כיתה שפתית- תקשורתית דו גילית ג-ד, עם לקויות למידה מורכבות וקשיים התפתחותיים.
עבודתי הראשונה עם סטודנטים היתה במסגרת מכינת ניצני מהו"ת, במכללת סמינר הקיבוצים. זו היתה מכינה קדם אקדמית ייחודית, שמטרתה להכשיר אנשים בוגרים עם לקויות למידה קשב וריכוז ללימודים אקדמיים.
לימדתי וליוויתי תלמידי תיכון עם לקויות למידה והפרעות קשב במרכז מהו"ת, בתיכון הרצוג בחולון. מרחב התעצמות ותובנה עבור תלמידים עם לקויות למידה והפרעות קשב, על ידי למידה ותמיכה באמצעות אסטרטגיות למידה במקצועות רבי מלל לבגרות.
המשכתי ללימודי הסמכה באבחון דידקטי בסמינר הקיבוצים. בתום שנתיים של הסמכה התחלתי לעבוד כמאבחנת דידקטית במכון תל"ם במשך כ-3 שנים. האבחון הדידקטי הוסיף עוד ידע מקצועי חשוב, לצד הידע הטיפולי וההוראה המותאמת (מתקנת) עם תלמידיי ובניית תוכניות התערבות מדויקות יותר.
עבדתי כמורה משלבת בחטיבת הביניים בעירוני ה' בתל אביב. לאחר שנה חזרתי ללמד בתיכון הרצוג בחולון. פתחתי את הקליניקה שלי בבית, לצד עבודתי בתיכון. אבחנתי תלמידים בקליניקה שלי וטיפלתי בתלמידים עם לקויות למידה והפרעות קשב, בגיל יסודי עד תיכון בהוראה מותאמת ואסטרטגיות למידה. וכן ערכתי אבחונים דידקטיים במכון ת.ל.מ לתלמידי יסודי, תיכון וסטודנטים.
כמו כן, התחלתי לעבוד במרכז אבחון וטיפול בסמינר הקיבוצים "דרך מהו"ת", עבור מתבגרים ומבוגרים עם לקויות למידה והפרעות קשב, כמאבחנת דידקטית. כתוצאה מהאיבחונים, ניתנו המלצות לטיפול והמלצות לדרכי היבחנות לבחינה הפסיכומטרית.
התבססות מקצועית
עם השלמת לימודי התואר השני בלקויות למידה באוניברסיטת תל-אביב בממוצע ציונים שך 91, הידע הרב שצברתי יחד עם הניסיון הרב שלי, פתחו לי עולמות חדשים. השכלה נרחבת זו משמשת אותי כיום בעבודתי בקליניקה עם תלמידיי.
הרקורד האקדמי והניסיון התעסוקתי אפשרו לי לעבוד במכללת שנקר כיועצת לסטודנטים עם לקויות למידה והפרעות קשב כאחראית על מערך התמיכה הלימודי במרכז הלה - מרכז לקידם הסטודנט. במסגרת תפקידי העברתי סדנא לאסטרטגיות למידה לאקדמיה לסטודנטים מהחברה הערבית במכינה "צעד לפני כולם". כיום אני מספקת את שירותי כפרילנסרית בשנקר כמומחית ללקויות למידה ומאבחנת דידקטית מוסמכת. העברתי סדנא במסגרת מכינה "צעד לפני כולם"- הדרכתי, ייעצתי ולוויתי סטודנטים מהחברה הערבית באסטרטגיות למידה וארגון זמן בחיים האישיים ובאקדמיה.
ההתפתחות האישית והמקצועית שלי מאפשרת לי להיטיב את דרכי ההתערבות שלי. אני אוהבת לקחת דברים שלמדתי מתחום אחד ולהעביר לתחום אחר. אני מתעדכנת בידע המקצועי שלי על ידי הרצאות, ימי עיון בפרט של ארגון אגד"ל - האגודה הישראלית של מומחים ללקויות למידה, השתלמויות מקצועיות, כנסים וקריאת ספרות מקצועית. כיום אני לומדת קורס שנקרא "להחזיר את האומץ" - העוסק בטכניקות עידוד ומועבר על יד ד"ר אנאבלה שקד.
מה מייחד אותי
את החוויה המעצימה ותחושת ההצלחה שחוויתי בעצמי, אני מעבירה לתלמידים שלי בתהליכי התפתחות של לומד עצמאי. במהלך המפגש, התלמידים שלי מנשנשים בייגלה, סוכריות, ומי שרוצה גם תה עם עוגיות. חולצים נעליים והם פנויים ללמידה מבחינתי גם על השטיח, על הרצפה, במרפסת הקטנה שלי עם העציצים. אפילו עם שני הכלבים הקטנים המקסימים שלנו, גיזמו ושפיצי - הכלבים "הטיפוליים" שלי. ישנם תלמידים שגיזמו יושב לידם. אני מניחה אותו על כיסא סמוך אליהם, והם מלטפים את הפרווה הנעימה שלו בזמן שהם קוראים. זה הכי נעים בעולם ללטף את הפרווה של גיזמו ולקרוא. מבחינתי, כל מרחב שמקדם למידה הוא מתאים.
מתוך חוויות הלמידה שלי, ליבי יוצא במיוחד אל תלמידים צעירים שמשהו משתבש להם בתהליך הקניית הקריאה והכתיבה בכיתה א' מסיבות רבות. אני כל כך מזדהה עם תחושותיהם, ויודעת מה עובר עליהם. כמעט כל חבריהם קוראים ורק הם נשארים מאחור והפער הולך וגדל, וכך תחושת הערך הולכת ויורדת והתסכול גדל. הם לא אוהבים ללכת לבית הספר, ובצדק. כל עולם בית הספר אפוף מילים מעופפות עבורם שקשה להם לקרוא. יש להם כאבי ראש ובטן. מצוקתם באמת גדולה. לא עוזר להם שאומרים להם שהם חכמים. הם לא מאמינים. לתפיסתם אם הם חכמים, אז למה הם לא מצליחים ללמוד לקרוא ולכתוב כמו כולם. מאוד חשוב לא לחכות הרבה זמן ולמצוא איש מקצוע טוב, שיודע להבין מה מקור הפער ומה צריך לעשות. בקיצור לבנות תוכנית התערבות מובנית עם יעדים ברורים ולשתף בתהליך את ההורים, התלמיד, ובית הספר. גישתי הוליסטית ורואה את התהליכים המרכזיים בהבנת הקשיים והשלכותיהם, איתור חסכי ידע והשלמתם, מציאת דרכי פיצוי ועקיפה, יצירת תמיכה רגשית וחשיבותה ומעורבות הורית.
אני מלמדת בשיטה פונולוגית. אני בונה את הקריאה שלב אחר שלב, באופן חוויתי ושיטתי על ידי - הקניית עיצורים, תנועות, הברות, מילים ומשפטים, טקסטים פשוטים, ולבסוף טקסטים מתקדמים באופן מותאם להתקדמות התלמיד. לאחר 20 שנה בתחום, עבודתי שיטתית ויצירתית, רב חושית ומותאמת. אנחנו צולחים את הקשיים ומגיעים להישגים, בעבודה עקבית יחד עם ההורים והתלמיד.
בסביבת למידה מכילה ומקבלת שאני יוצרת במפגשים שלי, אפשר להודות ולהגיד "אני לא יודע.ת","זה קשה" "זה מעצבן" ולא להסתתר מאחורי אמירות כמו "זה משעמם" "לא בא לי". צריך לזכור שבהתמודדות עם לקות למידה והפרעות קשב, נפערים פערים בידע בתחומים שונים אצל התלמידים. גם אנחנו לא יודעים הכל, ולפעמים אנחנו מסתירים זאת בדרכים שונות. חשוב לעודד לשאול שאלות, לפתח סקרנות, ולתת לגיטימציה לא לדעת. אחרי שהם ששואלים ומקבלים הסבר, הם נמצאים כבר במקום של ידיעה והבנה.
ובסוף - מעט על האישי
בשעות הפנאי שלי אני מגדלת צמחי תבלין, מנביטה זרעים ואני מטפחת ערוגה בגינה הקהילתית בשכונתי. אני חובבת אוכל בריא לאחר שעברתי סדנה לניקוי רעלים, ושיניתי את התזונה שלי ושל בני משפחתי. בנוסף, אני עושה אימוני פילאטיס וצועדת עם קבוצת ההליכה. כשמשהו מתקלקל בבית, אני מתייצבת עם ארגז הכלים שלי. אני ממש הנדיוומן.
אני עוסקת בפעילות התנדבותית למען חיילים בודדים שבה אני מאוד מעורבת עם עוד אנשים נוספים. קבוצת הוואטסאפ שלנו מהווה גם מעין משפחה לתמיכה מורלית, מעבר לעזרה במוצרים בסיסיים. קבוצה זו יקרה לי במיוחד מהמקום האישי שלי, היות שגם אני הייתי חיילת בודדה.