עידוד קריאה

יעשה על ידי חשיפה לטקסטים מגוונים ותחומי עניין שונים

חשוב לעודד קריאה על מנת לשפר את שטף הקריאה ולחשוף לאוצר מילים רחב, מבנים תחביריים מורכבים יותר - משפטים מורכבים יותר, מילים בעלות מבנה מורכב יותר מבחינה מורפולוגית [לדוגמא: התעלפויותיו = ההתעלפויות שלו [מורפמות: שורש ע.ל.פ, משקל התקטלות, צורת ריבוי - יות, שייכות].

איך מעודדים בכלל?
 

העידוד צריך להיות קונקרטי ומחובר למה שהילד עושה, ומה אנחנו רוצים לעודד.

'איזה מהמם' 'את אלוף' 'מלך'...

בעידוד כזה הילד לא מבין במה הוא 'מהמם' ומה הוא צריך להמשיך לעשות כדי להמשיך להיות 'מהמם'.

בכלל הדרך הנכונה לעודד צריכה להיות במינון מתאים ולא מוגזם, ומכוונת לדבר 

שרוצים לחזק.

משפטי עידוד נכונים המדגישים את התהליך והמאמץ:
 

1. קראת במדויק וזה חשוב, כדי להבין מה כתוב

2. שמת לב לסימני הניקוד וזה עוזר לקרוא במדויק

3. השתפרת בקצב הקריאה ואתה קורא יותר בשטף ומדייק

4. המאמץ שאתה משקיע חשוב ואתה מתאמן כל יום, למרות שקשה לך

5. נספר לסבא וסבתא איך אתה מתרגל קריאה כל יום, וזה מה שעוזר לך להתקדם

6. רואים שאתה מתאמץ לדייק בקריאה ולתרגל, אני גאה בך על כך.

7. מאמץ עוזר לכל אנשים בעולם להשתפר במה שהם עושים

​

זו רוח הדברים…תזכרו שהילד צריך להבין במה הוא 'אלוף'…אחרת איך הוא 

יתמיד במשהו שקשה לו, מעצבן, מעייף, ואף במקרים מסוימים יש ילדים שזה 

זורם להם לפעמים לכאבי ראש ובטן…

מה כדאי שהילד שלי יקרא?
 

ראשית חשוב מאוד להתאים את חומר הקריאה לרמת יכולת הקריאה של הילד בלי קשר לרמת הקריאה של כיתתו. הקריאה צריכה להיות מעט מאתגרת ולא דורשת מאמץ רב ומעייפת וגורמת להמנעות.

אם הילד ברמת קריאה של מילים מנוקדות - לתת לו טקסט בהתאם.

אם הילד ברמת קריאה של מילים מנוקדות בפונטים גדולים ונעימים לעיניים.

טקסט לא עמוס וכתוב בכתב קטן וצפוף.
 

כל מה שהילד מוכן לקרוא מבורך, אפשר לעשות זאת בדרך מהנה ומגוונת:

​

• שלטים

• כרטיסיות

• עיתוני ילדים

• תשבצים מנוקדים

• חידות

• בדיחות

• קומיקס

• מתכונים

• רשימת קניות

• סדרות ספרים

• משחקי קלפים כמו - רביעיות, קלפי הידעת… ועוד.
   

קריאה עם אצבע מלווה או כלי כתיבה מלווה

אצבע מלווה את הקריאה, עוזרת למקד את הקריאה ולדייק, ולשמור על המשך השורה והשורה הבאה.

אפשר להעזר בסימניה או נייר A4 מקופל. זה מסייע לצמצם גירויים חזותיים,עבור אלה שהאותיות 'קופצות' להן במהלך קריאה.

לתרגל לתרגל לתרגל

מי שרוצה לשפר את משחק הכדורגל שלו מתאמן במסירות ומשפר את הכושר.

מי שרוצה לשפר את יכולת השחייה שלו מתאמן בשחייה.

ומי רוצה לשפר את יכולת הקריאה שלו מתאמן בקריאה.

מאוד מומלץ להתאמן כל יום 5-10 דקות כל יום, או לקרוא עמ' 1-2, ועם השיפור להגדיל באופן מאוד הדרגתי את הזמן והכמות.

לבחור כל טקסט שילדכם מוכן לקרוא. חשוב שיהיה מותאם לרמת הקריאה שלו, ולא לגיל שלו. הטקסט צריך להיות מעט מאתגר, הכתב נעים לעין ושלא יהיה קטן וצפוף מידי. אם יש צורך עדיין בכתב מנוקד, לבחור טקסט מנוקד.

מה עושים עם טעויות בקריאה?

לא לתקן!

ראשית צריך להבין מה מקור טעויות בקריאה.

האם טעויות הקריאה נובעות מחוסר שליטה בפענוח של אבני היסוד בקריאה?

כלומר, האם ילדיכם שולט בכל צלילי האותיות = עיצורים, צלילי סימני ניקוד=תנועות, צלילי הברות=אות+סימן ניקוד ?

האם הוא לא שולט בצופן הפונטי, הוא צריך להשלים את החסך בידע ע"י התערבות מקצועית של הוראה מותאמת.

אם ילדיכם שולט בצופן הפונטי, אך בעומס מילולי מתקשה לדייק. סביר להניח שהוא קורא טקסט קשה מידי עבורו. מומלץ מאוד לבחור טקסט מתאים לרמת קריאתו! מנוקד, בפונט מספיק גדול, כתוב בפשטות.

במצב זה מומלץ שהתרגול בקריאה יהיה באופן קולי, וההורה ינטר את הקריאה. במידה והילד טועה לעצור אותו ולבקש ממנו לשים לב לסימני הניקוד. למקד את תשומת ליבו עם אצבע מלווה להברות המילה. אם לאחר 2-3 ניסיונות לא מצליח מקריאים את המילה ומדגישים את ההברות. אפשר גם לחשוף הברה הברה עם האצבע. המטרה לפתח מודעות לתיקון עצמי. פעמים רבות אני פוגשת תלמידים שסיגלו הרגל של קריאה מנחשת ואסוציאטיבית. על אף שהם שולטים בצופן הפונטי, כאשר עולה רמת העומס המילולי הם נוטים לנחש בעיקר מילים ארוכות. הם לא ממש מבינים את מה שהם קוראים, וממשיכים לקרוא ולא עוצרים לברר עם עצמם מה הבינו ומה לא.

ישנה אפשרות נוספת, לבקש מילדכם לקרוא קריאה ראשונה בקריאה דמומה [בלב], ולאחר מכן לקרוא קריאה קולית. אפשר מראש להדגיש שישים לב לסימני הניקוד ולאותיות בפרט: הדגושות והרפות בּ ב, כּ כ, פּ פ ושין ימנית [שׁ] ושין שמאלית [שֹ] בהן נוטים להתבלבל.

אם ישנן הברות בהן נוטה לא לדייק, ניתן למרקר בצבע, על מנת להשב את תשומת ליבו.

קריאה משותפת מאוד מהנה ומעודדת לקרוא, ללא קשר לגיל. ההורה קורא עמוד בקול רם, הילד קורא עמוד בקול רם וכך לסירוגין. ההורה יכול להוות מודל לקריאה באינטונציה נכונה, ומעט תיאטרליות. קריאה מלווה באינטונציה, תורמת להבנת הנקרא ויוצרת יותר עניין. 

ישנה חשיבות רבה לתרגול קריאה על בסיס יומיומי 5-10 דקות ביום, על מנת לשפר את השטף ולהגיע לקריאה אוטומטית, יעילה ולא מעייפת, וכך להפנות את משאבי הקשב להבנת הנקרא במקום לתהליכי הפענוח. 

זה עובד.