הקניית קריאה

עיִצוּרִים, תְנוּעוֹת וְהֲבָרוֹת | ללמוד איך להגות נכון את צלילי האותיות והניקוד המלווה אותם

המרחב להקניית תהליכי למידה לכל הגילים - 'מרחב מילים', עוסק גם בהקניית קריאה, הנעשית בשיטה פונטית, כלומר בשיטה המבוססת על לימוד הצלילים של השפה הכתובה.

​

אבני היסוד שאיתם אנו בונים את השפה הכתובה:

• צלילי האותיות נקראים עיִצוּרִים.

• צלילי סימני הניקוד נקראים תְנוּעוֹת.

• החיבור בין אות וניקוד נקרא הֲבָרָה.

​

בתהליך ההקניה התלמיד לומד לשלוט באופן מלא בצופן הפונטי של השפה העברית הכתובה. הקניית קריאה בשיטה פונטית נשענת על מודל שנקרא Up-Bottom שפירושו "מלמטה למעלה". מודל זה תופס את הקריאה כתהליך היררכי שנבנה מזיהוי היחידות הצליליות הקטנות ביותר בשפה - עיצורים ותנועות, ולאחר מכן הברות וחיבורן למילים ועד להפקת משמעות, כל אלה יחדיו יוצרים את ׳הבנת הנקרא׳.

​

השפה הכתובה בעברית בנויה מ:

• 22 אותיות 

• 4 אותיות נוספות רפות ושין: בּ-ב | כּ-כ | פּ-פ | שׂ 

• 5 אותיות סופיות

• 14 סימני ניקוד

​

כך שבסך הכל ישנם - 45 סימנים [גְרָפֵמָות]. התלמיד לומד שלכל סימן מוסכם [גְרָפֵמָה (מהמילה גרף) המתייחסת ל - אות או ל - סימן ניקוד] יש את הצליל הספציפי שלו [פוֹנֵמָה]. לדוגמא: לאות פ רפה יש את הצליל F ולאות פּ דגושה יש את הצליל P. סה"כ ישנם 45 סימנים גרפיים ולכל סימן צליל משלו, וזה הרבה מידע! על התלמיד לזכור ולשנן את ההתאמה החד חד ערכית בין הסימן והצליל שלו, ולשלוף את המידע בקצב מתאים. הפענוח חייב להיות מדויק ולא בערך! קריאה טובה היא קריאה שוטפת, מדויקת ובקצב תואם גיל.

​

שטף קריאה הוא מדד חשוב בהערכת איכות הקריאה. זהו מדד שניתן לבדיקה בערכים מספריים מדויקים באמצעות מדידת מספר מילים בדקה שהתלמיד קורא. אילו הם מדדים מדויקים שנחקרו במחקרי אורך באוניברסיטאות, ולכל גיל ישנו מדד מצופה לשטף קריאה [קצב ודיוק]. בקריאה בוגרת מצופה לקרוא כ - 120 מילים בדקה ועם אחוז דיוק של עד 5% שגיאות לערך.

​

ב - 'מרחב מילים' אנו עובדים על פי שתי שיטות מובנות להקניית קריאה פונטית, של שני מומחים בתחום: ׳הֶגֶה וְאוֹת׳ מאת בת יעקב ו -׳תופסים בַּהֶגֶה׳ מאת ד"ר לוסי ליפקינד. ההקניה נעשית בלווי משחקים, יצירה בחומרים, תנועה, משוב חזותי בשימוש של מראה והדגשת ההגיה באיברי הדיבור. בדגש על למידה חוויתית, חיובית ורב-חושית, מותאמת גיל. בכל גיל הקניית הקריאה והקניית ההוראה המותאמת בקריאה, נעשות בשיטה פונטית, כאשר החומרי מונגשים בהתאם לגיל הלומד.

​

למה כדאי ללמוד לקרוא רק בשיטה הפונטית?

• השיטה הפונטית לא מתנגשת עם אף שיטה אחרת להקניית הקריאה הנלמדת בכיתה א'.

• למידה שיטתית, מסודרת והדרגתית.

• הלמידה מבוקרת ויש אפשרות מעקב צמוד על כל תלמיד וקצב הלמידה שלו. שיטה זו מאפשרת לזהות היכן נמצאים הקשיים אצל כל תלמיד ותלמיד ולעזור לו להתקדם בקצב שלו.

• שיטה זו לא מעמיסה על הזיכרון ומאפשרת לתלמיד לחלק וליעל את הקשב שלו המופנה להקניית הקריאה.

• סדר ההקנייה מבוסס על ׳תורת ההֶגֶה׳, ותומכי זיכרון הם גם איברי הדיבור "שהולכים עם התלמיד לכל מקום". תומכי זיכרון הם כלי שעוזר לילד לזכור את החיבור בין הסימן והצליל, לדוגמא, שימוש בבואת מראה בעת למידה כתומך זיכרון: הצליל של האות בּ דגושה הוא B. בהגיית הצליל האוויר נעצר בשפתיים וכך בזמן ההקנייה התלמיד מביט על עצמו דרך מראה כיצד הוא הוגה את הצליל דרך השפתיים וכך קל יותר לתלמיד לזכור.

• חיזוק בטחונו העצמי של התלמיד ע"י הצלחה במשימות קטנות, מדורגות וברורות.

• הקניית הרגלי למידה הנאה במידה.

 
דרך ההקניה נעשית בסדר הבא המבוסס על ׳תורת ההֶגֶה׳:

• הקניית עיצורים [צלילי האותיות], נעשית על פי מקום עצירת האוויר באיברי הדיבור בזמן הגית העיצורים [ע"פ סדר מיקום איברי הדיבור, מבחוץ כלפי פנים - מהשפתיים ועד הגרון]. אברי דיבור אלה מהווים תומכי זיכרון פיזיים מוחשיים:

  • א. צלילים שנעצרים בשפתיים

  • ב. צלילים שנעצרים בשיניים

  • ג. צלילים שנעצרים בלשון

  • ד. צלילים שנעצרים בחיך

  • ה. צלילים שנעצרים בגרון

•  הקניית התנועות [צלילי סימני הניקוד] נעשית ע"פ סוג התנועות:

  • א. תנועות ארוכות/גדולות

  • ב. תנועות קצרות/קטנות

  • ג. תנועות חטופות

  • * גם כאן, אברי דיבור מהווים תומכי זיכרון פיזיים מוחשיים, כאשר השפתיים והפה נפתחים ונסגרים בהתאם להגיית התנועה, לדוגמא: הגיית שורוק נעשית ע"י כיווץ השפתיים [U].

• ​​הקניית הברות - חיבור של העיצורים והתנועות [אותיות וסימני ניקוד]:

  • א. הברות בשלב ראשוני: מעבר על הצירופים של כל האותיות עם אותו סימן ניקוד.

  • ב. הברות בשלב שני: מעבר על צירופים של כל האותיות עם כמה סימני ניקוד.

  • ג. הברות בשלב מתקדם: מעבר על הצירופים של כל האותיות עם כל סימני הניקוד.

• הקניית מילים

  • א. מילים קצרות

  • ב. מילים בינוניות

  • ג. מילים ארוכות

• הקניית משפטים

  • א. משפטים קצרים ופשוטים

  • ב. משפטים ארוכים

  • ג. משפטים ארוכים ומורכבים

• הקניית טקסטים

  • א. טקסטים קצרים ופשוטים מנוקדים בפונט גדול

  • ב. טקסטים בינוניים ופשוטים מנוקדים בפונט גדול

  • ג. טקסטים מסוגים שונים: מידע, סיפור, מפעיל [כגון הוראות]

​

את קצב ההתקדמות של הקניית הקריאה מכתיב התלמיד על פי יכולתו והתקדמותו - בכל מפגש נבדקת הפנמת המידע הנלמד מהמפגש האחרון. במידה וישנה הפנמה ושליטה, ממשיכים בהקניה עפ״י המפורט מעלה. במידה ולא הופנם המידע שהוקנה, חוזרים עליו שוב בפעילויות רב־חושיות ומשחקיות. מעורבות ההורים והיותם חלק בתהליך חשובה ותסייע מאוד להאיץ את קצב ההתקדמות של ילדם. המשך תרגול בבית למשך 5-10 דק' ביום, ע"י משחקים פשוטים, קצרים, ממוקדים וחוויתיים, המונחים על ידִי, בנויים מחומרים זמינים בכל בית - זה המקום שלכם למפגש מהנה ומשחקי עם ילדכם, ועוד תיווכחו עד כמה יצירתיות והנאה עולים בתהליך הקניית הקריאה ב- 'מרחב מילים', תוך כדי משחקיות.

​

דיבור וקריאה ומה שביניהם?
תפקודי שפה ודיבור הם אמצעי בסיסיים להבעה, חשיבה ותקשורת בין אישית. תהליך רכישת השפה מתחיל בינקות ומתפתח ביתר שאת בתקופת הילדות המוקדמת ואלך. התפתחות השפה הטבעית מתחילה עם הלידה ויש הטוענים שהתהליך מתחיל כבר שם עם הימצאותו של העובר ברחם. זהו תהליך טבעי-התפתחותי, אוניברסלי והדרגתי, אשר מתרחש עם חשיפת התינוק לסביבה אינטראקטיבית דוברת שפה. במוח האדם ישנם שני אזורי שפה מובחנים: מרכז בּרוֹקה - שקשור בהפקת שפה, כלומר יכולת לדבר מבחינה מוטורית ו - מרכז ורניקה - שאחראי על הבנת שפה. בניגוד לכך, קריאה היא מיומנות נרכשת הדורשת הוראה מכוונת ומקצועית. אין אזור ספציפי במוח שאחראי לתהליכי רכישת קריאה. בתהליך זה מעורבים אזורים רבים במוח. בנוסף לכך, ישנם תנאים בסיסיים התפתחותיים הנדרשים כדי שתתאפשר רכישת קריאה כגון: התפתחות קוגניטיבית, התפתחות שפתית, התפתחות רגשית ובשלות של מערכות נוירולוגיות, וכן סביבה תומכת, מעשירה המעניקה גירויים המעודדים את הילד לחשיבה ולמידה. 

​

שליטה בשפה הדבוּרה על מרכיביה השונים, מהווה בסיס לרכישת קריאה וכתיבה וליכולת אוריינית. קשיים בתפקודי שפה ודיבור בגיל הרך, יכולים לרמז על קשיים שעלולים להופיע בכיתה א' במהלך רכישת הקריאה והכתיבה, ואף יכולים לרמז על לקויות למידה [דיסלקסיה - לקות קריאה ודיסגרפיה - לקות כתיבה].

​

קשיים ברכישת הקריאה
הקריאה היא אחת המיומנויות החשובות ביותר כחלק מתהליך למידה בבית הספר ובחיים בכלל. תלמידים מתבקשים לקרוא טקסטים מתוך ספרי הלימוד, סיכומי שיעור, סיכומים לקראת מבחן, מאמרים שונים, טקסטים מהאינטרנט, שאלות, הוראות ועוד. עם העלייה בגיל עולות הדרישות הלימודיות, והתלמידים נדרשים להתמודד עם טקסטים ארוכים ומורכבים יותר. כמו כן עולה הדרישה לרמת מיומנות גבוהה יותר המחייבת התמודדות עצמאית עם טקסטים מסוגים שונים. כיום ישנן טכנולוגיות מסייעות ותוֹכנות הקראה עבור תלמידים מתקשים במיוחד בקריאה המתמודדים עם דיסלקסיה [לקות בקריאה] חמורה, אולם לא כל הטקסטים מונגשים להקראה בעברית. הטקסטים לא מנוקדים ותוכנת ההקראה לא תמיד מקריאה באופן מדויק בניגוד לטקסטים באנגלית, שהאותיות הניקוד משולבות במילים וההקראה מדויקת.

קריאה נתפסת כפעולה פשוטה, אך בפועל היא מערבת שורה ארוכה של תהליכים קוגניטיביים מורכבים.

​

כאשר אנו קוראים מילה מתרחשים תהליכים מוחיים מורכבים על מנת לעבד את המידע:

• תהליכי תפיסה ויזואלית - זיהוי האותיות, מיקום האותיות ושיוך האותיות למילה המתאימה.

• זיכרון - זיכרון עבודה פונולוגי/חזותי, זיכרון לטווח קצר וארוך.

• ״אחסון״ של מילים כתובות בלקסיקון הקלט האורתוגרפי, אשר מתמלא במהלך רכישת הקריאה ומאפשר קריאה שלמה של המילה כתבנית ללא צורך בפירוק והמרה של אות לצליל.

• בקריאת מילים חדשות מתרחשים 3 שלבים: פירוק המילה לגרפמה [אות], המרת גרפמה [אות] לפונמה [צליל] ולאחר מכן מיזוג פונמות [צלילים].

• בהמשך לתהליך של מיזוג הצלילים של מילה - מתבצעת גישה למערכת הסמנטית, וכך המילה הכתובה מקבלת משמעות ומתאפשרת הבנת משמעות המילה, כלומר קישור המילה למשמעות וכך מתאפשרת הבנת הנקרא.

• נדרשים תפקודים נלווים: כמו קשב וריכוז, התגייסות רגשית, תפקודי ראייה ושמיעה תקינים ועוד.

​

ילדים עם קשיי קריאה מגלים קושי רב בלמידה עצמאית, בהתכוננות לבחינות ובהכנת שיעורי בית באופן עצמאי וזקוקים לתיווך והקראה של מבוגר. תלמידים אלה ימנעו בכל דרך ממשימות קריאה בכיתה ובבית. כמו כן, תסתמן אצלם הנמכה משמעותית בהישגים שלרוב אינה נובעת מאי-ידיעה או מיכולת נמוכה, אלא מקשיי הקריאה שלא מאפשרים להם לקרוא באופן מדויק, בקצב מתאים ולהבין את הנקרא, ובהתאם לכך לבטא נכון את ידיעותיהם. הקריאה שלהם אינה אוטומטית, וכל תהליך הקריאה מעייף אותם והם נדרשים להשקיע מאמץ מנטלי רב בפענוח, והם נותרים ללא כוחות לעקוב אחר הטקסט שאיבד משמעות מבחינתם. לקרוא שוב?! לא בא בחשבון לאחר כל המאמץ שהשקיעו! הקשב מופנה לפענוח, ולכן לא הבינו כמעט מה שקראו.

​

קשיים ברכישת הקריאה יכולים לנבוע מסיבות שונות. לדוגמא: שיטת הקנייה הנהוגה בכיתה עמוסה ולא מתאימה לילדכם, קשיים בזיכרון חזותי/שמיעתי, קשיי קשב וריכוז עוד. אם אתם מרגישים, כהורים, שתהליך רכישת הקריאה של ילדכם מתעכב והוא מתחיל לצבור פערים והילד נמנע מקריאה, אתם מוזמנים לפנות אלי להתייעצות ולהבין מה מקור הקושי של ילדיכם, ולהתאים לו מענה טיפולי דידקטי מתאים ומדויק לקשיים שלו, וכך לעזור לו לסגור פערים מהר יותר ולצמצם את מידת התסכול, חווית הכישלון ופגיעה בדימוי העצמי.