הבעה בכתב

הבעה בכתב היא היכולת להעביר מסר כתוב ברור וקוהרנטי במבנים לשוניים של שפה כתובה.

 

הבעה בכתב זהו תהליך מורכב שבו מעבירים מסר ורעיון מחשבתי, על ידי תרגומם למילים כתובות. נדרשות יכולות גבוהות: יכולת קוגניטיבית לחשוב על רעיון, לגייס ידע עולם, יכולת לארגן את המסר, יכולת להשתמש במבנים דקדוקיים, כתיב תקין, אוצר מילים מפותח, יכולות קשב ויסות ותפקודים ניהוליים תקינים. בנוסף בפן המוטורי, נדרשת יכולת גרפו-מוטורית תקינה על מנת לכתוב את המסר. החזקת כלי כתיבה צריכה להיות יעילה, והכתיבה צריכה להיות זורמת ולא כרוכה במאמץ פיזי והתעייפות, ואף כאב בכתיבה ממושכת [באופן יחסי לגיל].

 

בכתיבה נדרשים לעבור ממבנים לשוניים של שפה דבורה, למבנים לשוניים של שפה כתובה. כלומר, להשתמש במשלב לשוני מתאים.

 

איך זה בא לידי ביטוי בלימודים? מה המורה אומרת?
 

• הילד מתקשה בשאלות פתוחות, ומצליח בשאלות אמריקאיות [שאלות רב ברירה].

• הילד מבין ויודע לספר בע"פ אבל שצריך לכתוב לא יודע איך לכתוב.

• הילד חכם ומבין אבל לא מצליח לענות על שאלות פתוחות. התשובה בראש והוא ולא מצליח לשלוף אותה 'אני לא מצליח להגיד את זה…נו…'

• הילד כותב בתמצות ולא יודע להרחיב את התשובה.

• הילד כותב תשובה בשפה דבורה ומשתמש בסלנג.

• הילד כותב אבל מסביב, ליד ולא מגיע לפואנטה.

• הילד כותב אבל חוזר על מה שכבר כתב שוב ושוב.

• הילד כותב, אבל לא מבין מה כתב כי הכתב שלו לא קריא גם עבורו.

• הילד כותב באופן מסורבל ולא ברור מבחינה תחבירית. המשפטים משובשים.

• הילד כתב תשובה לא נכונה ולא מוכן לתקן.

• הילד לא מכין שיעורי בית ולא כותב, אבל כאילו מקריא תשובה נכונה ממחברת ריקה, למעשה עונה על התשובה בע"פ.

• התלמיד כותב בכוונה באופן לא קריא, כדי שלא יזהו שיש לו שגיאות כתיב רבות

• התלמיד כותב בריבוי שגיאות כתיב ולא ניתן להבין מה כתב, ואף הוא לא מצליח.

 

ניתן לסכם את הקשיים באופן גס לשתי קבוצות:

 

1. הבעה בכתב דלה וחסרה. 

2. הבעה בכתב עם 'נפח', אך היא מסורבלת ולא ממוקדת.

 

ממה נובע הקושי בהבעה בכתב?
 

מערכת השפה כוללת שתי מערכות: שפה כתובה ושפה דבורה ויש ביניהם קשרים מאוד הדוקים וחפיפות. קשיים בהבעה מקורם ביכולות שפה למיניהן. 

הבעה בכתב זו הפעולה הכי מורכבת לאדם. האדם צריך להפיק בעצמו תוצר. בתהליך מעורבים תפקודים ויכולות רבים, ולכן זו פעולה קשה ומורכבת מבחינה קוגניטיבית. בנוסף יש גם מימד של חשיפה עצמית במידה כזו או אחרת.

 

ישנו מרכיב מוטיבציוני, התלמיד נדרש למאמץ רב על מנת להביע עצמו בכתב, אבל אם הוא מתמודד גם עם קשיים כגון: קשיי שפה, לקות למידה, קשיי קשב ועוד, הוא נדרש למאמץ עצום ורב על מנת להביע עצמו בכתב. נדרשת התערבות מאוד מקצועית ומדויקת על מנת לסייע בשיפור מיומנות חשובה זו. 

 

אני בונה תוכנית התערבות בהבעה בכתב, ומתחילה לתת מענה לקשיים באופן מותאם והדרגתי. בכיתות יסודי לרוב אני עובדת עם החומרים שלי, ומשלבת מחומרי הכיתה בהתאם ליכולות התלמיד ושיקול דעת מקצועי. מכיתות חטיבת ביניים ותיכון אני עובדת עם התלמיד בחומרי הלימוד שלו. מנחה, מדריכה, נותנת משוב, מדגימה, בונה תבניות עבודה ומשלבת מיומנויות ארגון עם מיומנויות שפה, חשיבה וידע עולם ואיתור מידע רלוונטי ועוד.

 

או שיש לך את זה או שאין לך?

ליוויתי תלמיד תיכון שלמד באחד התיכונים בצפון תל אביב, והנחתי אותו כיצד לכתוב חיבור. פעם נבחנו כך בהבעה. היו לו קשיים רבים והכתיבה שלו היתה מסורבלת עם משפטים לא מאורגנים. המורה שלו ללשון והבעה אמר לו 'או שיש לך את זה, או שאין לך את זה'. כלומר, יכולת ההבעה היא מולדת ולא ניתנת לשיפור. מין כישרון כתיבה שנולדים איתו.

קשיים ביכולת ההבעה בכתיב ניתנים כמובן לשיפור, ונדרשת עבודה והשקעה ותרגול, קבלת משוב ושוב תיקון ושיפור והבנה איפה השגיאה ולמה זו שגיאה.

 

אין מצב שאני מתקן את מה שכתבתי!

זוכרים שזה קשה. התלמיד השקיע מאמץ רב. כתב והרחיב על פי מידת יכולתו…אבל ישנם חלקים שצריך לתקן. התלמיד נדרש ליכולת רגשית ומוטיבציה על מנת לתקן את מה שכתב. למחוק ולכתוב שוב חלק מהדברים.

 

לא לתקן את הכל גם אם זה נדרש! לבחור את החלקים הבעייתים ביותר. צריך לקחת בחשבון את גיל הילד. הדרישה להבעה בכתב בבית ספר יסודי שונה מחטיבת ביניים ותיכון, ולכן צריך להפעיל שיקול דעת ולבדוק האם הילד כתב באופן תקין ביחס למצופה מגילו. 

 

ישנה תפיסה מוטעית בקרב תלמידים שהבעה בכתב נעשית ללא ארגון מחשבתי טרום כתיבה וארגון בכלל. הנטייה לכתוב הכל בבת אחת ובטח לא לקרוא שוב, וחלילה למחוק ולתקן. הם עשו מאמץ ואין להם כוח למאמץ נוסף. במצבים כאלה אני מספרת שגם ביאליק שכתב שיר או סיפור - הוא מחק וכתב ושוב מחק וכתב וחוזר חלילה עד שהגיע לתוצר הסופי המוצלח. 

 

שיפור בהבעה בכתב זה תהליך שלוקח זמן ודורש תרגול והתנסות. גדולים ומוכשרים לא מצליחים מיד והם משקיעים עבודה קשה. את זה צריך לזכור כי הילדים של ימנו מתקשים להכיל תסכול, כישלון ותהליך מתמשך של עבודה. ויש להם את הרושם המוטעה שאם הם לא מצליחים באופן מידי הם לא טובים ולא יוכלו להשתפר. [בשביס זינגר 'סל הניירות הוא ידידו הטוב ביותר של הסופר']. הם כותבים כמו שהם מסמסים. הכל בקצרה.

 

המורה יודעת את החומר למה לפרט? 

מה את רוצה שאכתוב פתיחה? למה לפרט בכתב דברים שברורים לכולם? למה לפרט בתשובה את כל הסיבות? המורה יודעת את החומר. כך ענה לי תלמיד בחטיבת ביניים שעברתי איתו על תשובותיו במבחן בהיסטוריה שבו לא הצליח כל כך. הוא פירט חלק מהסיבות והוסיף בסוף 'ועוד…' מקרה אמיתי.

 

אחת ההנחיות שלי היא לכתוב כך, שאפילו חייזר יקרא את תוצר הכתיבה- תשובה, טקסט טיעון, הבעת דעה ועוד, ויבין את המסר באופן ברור.

 

חשיבותם הרבה של סימני הפיסוק
 

סימני הפיסוק הכי בסיסיים שעל תלמיד להשתמש:
 

נקודה - בסוף משפט

 

פסיק - סימן טריקי ולא פשוט ליישם את כל הכללים לשימוש בו. המלצה שקיבלתי מרכזת לשון להוסיף לפי האוזן, כלומר לקרוא את הטקסט שכתבנו ובמקום שמרגישים שצריך פסיק לפי המסר שרוצים להעביר, להוסיף אותו.

 

טעות נפוצה של תלמידים שלא מוסיפים פסיק לפני וו החיבור. זה נכון במקרה של פירוט, לדוגמא: חברתי מגדלת כלב שיצו, כלב מעורב, חתולה ותוכי.

 

שני משפטים פשוטים מחוברים וביניהם וו החיבור 

לדוגמא: כל חברי נסעו לאילת עם המשפחות שלהם, ואני הצטרפתי אליהם למחרת.

 

שני משפטים פשוטים מחוברים על ידי מילת קישור 

לדוגמא: חברי נסעו לאילת עם משפחותיהם, אבל אני נסעתי לגליל עם משפחתי.

סימן שאלה - בסוף שאלה

 

סימן קריאה - לא להרבות ובהגזמה, ולהשתמש באופן מושכל! משתמשים על מנת להביע רגש, ציווי.

 

סוגרים - להבין מתי להשתמש בהן. יש נטייה לריבוי השימוש בסוגריים בקרב תלמידים. משתמשים בהן כאשר רוצים להוסיף מידע של פירוש מילה או מושג, הערה, מקור מצוטט.

 

מרכאות - חמישה שימושים שונים:
 

1. ציטוט

2. שם

3. שימוש בסלנג

4. היפוך משמעות

5. מטאפורה

 

לא פעם בעבודתי עם תלמידיי בכל הגילים אני נתקלת בתופעה מאוד נפוצה. הם מצליחים לכתוב תשובה ארוכה של כמה שורות ובסוף לכתוב נקודה. לאורך כל התשובה כמעט ואין סימני פיסוק, וכאשר הם רוצים להוסיף עם משפט או שניים. הם מוחקים את הנקודה וממשיכים לכתוב. ההבנה שכותבים במשפט ואחר נקודה, ושוב משפט ואחריו נקודה או פסיק היא לא ברורה ומובנת מאליה עבור המתקשים. לכן בתחילת הדרך אני מנחה אותם לכתוב במשפטים פשוטים ולהוסיף אחריהם נקודה אחר כל משפט.

 

לא להרוג את השליח?!

משפט שאני משתמשת על מנת להמחיש את חשיבותם של סימני הפיסוק בהבעה בכתב כאשר מפסקים אחרת.

החיים והמוות ביד הלשון - באילו מקרים יהרגו את השליח?

לא להרוג את השליח.

לא. להרוג את השליח!

לא להרוג את השליח!

לא, להרוג את השליח.

לא להרוג את השליח?

 

מילות קישור

בתוכניות הלימוד בעיקר בחטיבת הביניים ובתיכון נלמד הנושא של מילות קישור בהרחבה. ישנם סוגי קשרים, הנקראים קשרים לוגיים, כלומר סוג הקשר שהמילה יוצרת בין שני משפטים. לדוגמא קשר של ניגוד: אבל, אולם, אך ועוד. קשר של הוספה: בנוסף לכך, כמו כן ועוד. קשר של סיבה: מפני ש… משום ש…כי ועוד. לרוב התלמידים שולטים במילות קישור של סיבה, כיוון שהשימוש במילים אלה הוא פשוט יותר, והוא החל כבר בבית ספר יסודי.

 

איך לשפר? להדביק על השולחן

למרות שהם לומדים את הנושא הם ולא יודעים איך להשתמש במגוון מילות הקישור. שימוש נכון במילים אלה יכול מאוד לסייע בהבעה בכתב, והן מהוות קביים ויוצרות מבנה שניתן להיעזר בו. צריך להדגים איך משתמשים בהן באופן נכון במשפטים ולעודד אותם להשתמש בהן כמה שיותר בכתיבה. אני ממליצה להניח/להדביק על שולחן הכתיבה בבית דף מצומצם את מילות קישור מסוגים שונים על מנת לא לשכוח להשתמש בהן. כסטודנטית עשיתי זאת וכך גיוונתי והעשרתי את הכתיבה שלי.

 

איך מעודדים כתיבה והבעה בכתב?

כן זה אפשרי. אני תמיד מדגישה את הרלוונטיות לחיים בכלל, ואיך זה יכול לעזור בחיים ובחיים העתידיים. בקיצור למה כדאי להשקיע ברכישת מיומנות קשה זו?

 

תנסו לשאול ילד למה צריך לכתוב או להביע את עצמו בכתב?

כל התשובות שקיבלתי נוגעות ללימודים בבית הספר. אני מבקשת מהתלמיד לשאול את הוריו, את סבא וסבתא. לערוך מעין משאל משפחתי. איך זה עוזר להם בחיים?

 

חיבור לחיים עצמם

ליוויתי תלמיד כמה שנים, כאשר היה בכיתה ז' שיתף אותו בתחילת המפגש שהוריו מסרבים לתת לו לישון מחוץ לבית באוהל עם חברים בפארק הירקון במסגרת מאורגנת. הצעתי לו לכתוב להם מאמר טיעון על פי כל הכללים שלמד ולעלות טיעונים משכנעים למה הם צריכים להסכים. הוא העלה טיעונים שפעילות זו תחזק את קשריו החברתיים וציטט מאמרים על חשיבותם של קשרים חברתיים להתפתחות הרגשית של ילדים. הוריו 'נשברו' ובסוף הסכימו.

 

תלמידה אחרת רצתה מאוד שהוריה יסכימו לאמץ כלב והיא העלתה שכנועים רבים לאמץ כלב שנכתבו במכתב, אשר הושם בתיבת הדואר על ידה. הם התפעלו מהטיעונים שכתבה, אולם לא דחו על הסף. אולי בעתיד יסכימו כאשר תגדל ותוכל לקחת חלק משמעותי בטיפול הכלב.

 

תלמיד אחד בכיתה ד עם קשיים מרובים בקריאה וכתיבה, שיתף אותי כי אימו מאוד כועסת עליו בעקבות דבר שעשה. הוא שמח לכתוב מכתב לאימו וביקש את סליחתה על התנהגותו באופן מפורט. המכתב שכתב עזר לו.

 

תלמידי חטיבת ביניים ותיכון מתעדכנים בהודעות במערכות תקשורת האינטרנטית הבית ספריות כדוגמת Webtop או Smart school. וגם בקבוצות וואטסאפ כיתתיות. התלמיד יכול לפנות למורה באופן ישיר בכל ערוץ שיבחר. מה קורה שתלמידים רגילים לתכתובת בין חבריהם, וכאשר נדרשים לפנות באופן פורמלי ומנומס למוריהם אין להם מושג איך לעשות את זה. גם כתיבה זו אני מתרגלת עם תלמידיי. כתיבה הכי רלוונטית לחיים. אם אני רוצה שישקלו את בקשתי ולעלות את הסיכוי שהיא תענה בחיוב, אני צריכה לדעת איך להתנסח ולהציג את בקשתי באופן ברור, מנומס. נשמע פשוט וברור לנו ההורים, אבל לא לילדינו.

 

חיבור לחיים עצמם ולכסף 

הכי משכנע למה כדאי להציג טיעונים משכנעים, ברורים ומנוסחים היטב. אני מראה לתלמידי את פורמט המכתב שהופנה למחלקת החנייה של עיריית תל אביב, אשר באמצעותו הצלחתי לבטל דוח חנייה שלי.