פיתוח תהליכי חשיבה

החשיבה היא חלק מהותי אשר בלעדיה לא מתרחשת למידה משמעותית ואיכותית. הבנה, סקרנות והתלהבות בלמידה אילו מרכיבים חשובים בתהליכי למידה. חשיבה קשורה במיומנויות של פתרון בעיות, שאילת שאלות, חשיבה ביקורתית, של קבלת החלטות ולקיחת אחריות ומעורבות בתהליך הלמידה ועוד, היא יכולת חיונית להצלחה בחיים.

 

פיתוח חשיבה בלמידה המותאמת שלי
 

אני לא מלמדת מקצוע, גם לא מלמדת נושא לימודי. אני מבנה ידע, עיקרון.

אני מפתחת חשיבה דרך למידה כחוויה רגשית וקוגניטיבית ותהליכים מטה קוגניטיביים, דרך שימוש בחומרים לימודיים שונים ולימוד מיומנויות יסוד [קריאה וכתיבה]. מטרת העל שלי היא, ללמוד איך ללמוד ולהצליח, כאשר תהליכי חשיבה מסדר גבוה הם ליבת הלמידה בכל תהליך התערבות דידקטי. יכולת חשיבה גבוהה ומתפתחת היא יכולת חיונית להצלחה בחיים, בפרט בעידן הידע בו אנו נמצאים, ואף רצוי להשתמש בה בהקשרים מגוונים.

 

פיתוח של תהליכי חשיבה מסדר גבוה כולל מגוון של רחב של יכולות וסוגי חשיבה, כלומר פיתוח רמות חשיבה גבוהות ומגוונות הוא נר לרגלי בכל תהליכי ההתערבות שלי ובכל גיל, ובהתאם למקום בו נמצא התלמיד. אני תמיד מאתגרת ומוציאה מאזור הנוחות בו נמצא התלמיד. אני עושה זאת באופן הדרגתי, תוך הקשבה לתגובותיו על מנת לא לתסכול. אם נשאר באזור הנוחות לא יתקיים תהליך של למידה מתמדת והמשכית, והתקדמותו תעצר.

 

הוראה מפתחת חשיבה תורמת להבניית הידע של התלמידים ומסייעת להם לעבור מלמידה המדגישה זכירה ושינון ללמידה המדגישה הבניה של הידע בדרכים משמעותיות. ידע שנלמד בצורה פעילה ומפתחת חשיבה הופך מידע סביל ולא מקושר לידע פעיל ומקושר המהווה בסיס להמשך למידה משמעותית (פרקינס, 1998).ידע שנלמד באופן זה יישמר בצורה טובה יותר לאורך זמן ויהפוך לשימושי בהקשרים רבים, גם מעבר להקשר שבו הוא נלמד [מתוך: פיתוח חשיבה מסדר גבוה, סקירת ספרות עבור האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים 2009].

 

'חוקרים רבים פירטו מגוון רחב של מיומנויות חשיבה מסדר גבוה המתייחסות למספר תחומי חשיבה מרכזיים והם: 

פתרון בעיות, קבלת החלטות, חשיבה ביקורתית, חשיבה לוגית וחשיבה יצירתית. בין המיומנויות של חשיבה מסדר גבוה נמצא מיומנויות כגון: הוצאת עיקר מטפל; ארגון ומיפוי של מידע וידע; חיפוש סיבות לתופעות; עריכת השוואות בין תופעות והסקת מסקנות בהתאם; גילוי נקודות מבט שונות ואף מנוגדות; מציאת הוכחות, הצדקות ונימוקים לטיעונים שונים שמקורם הן בנושא עצמו והן בלומד; תהליכי פתרון בעיות; שימוש מושכל במטפורות ואנלוגיות; חשיפת הנחות העומדות ביסוד הטיעונים; בחירת נושא לחקר וחקירתו עד לשלב של הפצת הידע הנרכש; שימוש מושכל במאגרי מידע ובחירת מידע רלוונטי לפתרון הבעיה; אבחון מהימנותם של מקורות מידע; הבחנות בין דעות/עובדות/ הנחות/ השערות/ אמונות; קבלת החלטות שקולה ומנומקת ועוד. עם זאת, החשיבה הינה תלוית הקשר, ולא תמיד חשוב להבחין במדרג קוגניטיבי היררכי של המיומנויות אלא בהתייחס להקשר הכולל את מאפייני המשימה ואת מאפייני הלומד' [שם].